העצב

חיברה :רחלי שגב
כשאתה עצוב אתה רואה הכל שחור
כאילו ניכנסת לחור
עמוק וגדול החור השחוור
עמוק ומפחיד הוא
ואין דרך לצאת ואין דרך לשוב
אין אפילו ניצוץ אור
והכל שחור
אני בודד אני עצוב
אני רוצה לשוב
לשביל שממנו באתי לשביל הזוהר והטוב
לא לשביל שאפר שחור וסמיך ממלא אותו
רק צחוק,צחוק של אדם נחמד
שאיתו אתגבר לצאת מהסיוט שממנו באתי.....

ירושלים

חיברה :רחלי שגב

ירושלים עיר בירה

ירושלים של אורה

ירושלים של זכרונות ועצב

ירושלים של בכי

ירושלים שלי, ירושלים והכותל המערבי.

אני נזכרת, אני מודה

ולי השידה מלאה בספרים

ובתמונות... איתנו והכותל המערבי

הרבה דמעות זלגו, הרבה אנחות ובכי

על הלחי והעיניים האדומות,

והשירה המלווה בזכרונות.

אבל היום, היום הכותל המערבי כבר שלנו

אבל מה עם החיילים שלא לנו?!

שלא נחו בגללנו?!

... והבכי עדיין בעינינו...