יום שישי, 2 באוקטובר 2009

דמעות


הבכי...
זולג על הלחי
מרטיב את הפנים
מנסה לפצות על כל השנים

וכך הדמעות בעיני עולות
על פני מטפטפות
הדמעות כה לחות ורטובות
מעניקות פורקן ללב
בלעדיהן איך אפשר להיות שליו?

יש כאלה שמיד בוכים
ויש כאלה שאת הבכי לא שוכחים
פשוט בדמעות מתביישים
ורק בצד לבד את הלחלוחיות מרגישים

לפעמים בא לצרוח
ואת הכאב לשכוח
לשכוח מהכל
לפרוק מהלב את העול

לאט לאט הדמעות זולגות
כה חמות ולחות
בלי הדמעות אי אפשר להתקיים
בעודי חי ושלם

לבכות כשמיואשים
לבכות כשחלשים
לבכות כשסתם משעמם
או לבכות מהתרגשות, במופע מהמם

וככה בלי משים
לשקוע בעולם של צלילים
צליל של יבבה
צליל של חנק בגרון
צליל שמקים שאון